הפחד הכי גדול שלי התממש לי מול העיניים -
אין לנו על מה לדבר!
ניסיתי לפנות אליו בשאלות פתוחות כדי לפתח שיחה,
הוא עונה ב"כן", "לא" או
"לא יודע".
כשביקשתי ממנו לספר לי על משהו שמעניין אותו,
הכל הרגיש מתאמץ ולא טבעי.
וככה נמשך כל הטיול...
עם המחיאות כפיים של הנחיתה בישראל,
הבנו שכולם מסביבנו שמחים ומאושרים
לחזור לבית שלהם
חוץ מאיתנו ...
וזה העציב אותי ברמות קשות...
אני נזכרת בתחילת הקשר הזוגי שלנו,
איך הוא היה מביא לי פרחים,
מתקשר אלי 10 פעמים ביום,
איך הוא היה אכפתי ורגיש אלי,
כל דבר בי היה מעניין אותו והוא יכל לדבר איתי שעות.
לאן כל זה נעלם ...
איך יכול להיות שאדם
שהיה מאוהב בי בצורה יוצאת דופן
משתנה לאדם הכי אדיש ולא אכפתי עלי אדמות ?
הרי ...
הוא יכול לשבת עם חבר שלו ולדבר איתו 3 שעות -
אז גם איתי הוא יכול
הוא שולח לאחותו הודעות על געגועים -
אז גם לי הוא יכול לשלוח
הוא מדבר לאמא שלו בחיבה ובפרגונים -
אז גם אלי הוא יכול לדבר ככה.
הוא יוצא עם חברים שלו בתדירות גבוהה -
אז גם איתי הוא יכול לצאת ולהנות!
אני רק צריכה להבין מה אני מפספסת ולמה הקשר הזוגי שלנו הולך ודועך.
ואז כאילו משמיים תוך כדיי גלילה בפייסבוק,
אני נתקלת בתמונה זוגית מרהיבה
של חברה מפעם שהייתה
"שנייה מגירושין".
בשיחה טלפון קצרה איתה היא מספרת
שהמצב באמת היה גרוע,
אבל הם התחילו טיפול זוגי...
בעלה כ"כ בתהליך,
רואים שהוא רוצה שינוי ומשתדל מאוד.
שמחתי בשבילה, אבל בתוכי
ידעתי שלנו זה לא יעזור.
השיחה על טיפול זוגי עלתה אצלנו כבר כמה פעמים
ובעלי גרם לי להבין בכל דרך אפשרית שהדבר הזה
לא בא בחשבון מבחינתו.
היא שאלה אותי אם אני מחפשת יועצת זוגית
ואני כמעט התעלפתי מרוב בושה.
"מה פתאום אחותי, המצב שלנו טוב" -
מספרת לה ומנסה לשקר גם לעצמי
המחשבה על זה שמישהו יידע מה קורה אצלי בבית, גרמה לי חלחלה,
וגם אין שום סיכוי בעולם שבעלי יבוא לאדם זר וישתף אותו בבעיות.
היא שומעת את ההתעניינות המוזרה שלי בתהליך ומציינת
" לא משנה באיזה מצב הזוגיות שלך נמצאת, אבל שתדעי שאת הכל אפשר לתקן,
זוגיות אמורה להיות הדבר הכי טוב שקרה לנו,
וכמו כל חברות טובה, היא רק תלך ותשתפר עם הזמן...
אני אומרת לך בלב שלם,
חבל שביזבזתי כ"כ הרבה שנים על לשמור בבטן ולסבול,
חבל שלא תיקנתי את זה כבר לפניי שנים... "
אנחנו מנתקות את השיחה
וזה לא יוצא לי מהראש...
אם היא...
שהייתה בזוגיות מכוערת ולא מתחשבת בעליל
מספרת לי על פרפרים בבטן, כנראה שאני בכלל לא בכיוון.
וכך במשך שבועיים ניסיתי למצוא פתרון שיתאים מצד אחד לאישה פגועה כמוני שממש מתביישת לשתף מישהו בזה שלבעלי לא אכפת ממני,
ומצד שני לבעל שלא מוכן לשמוע בכלל על טיפול זוגי.
ואז הגיעה לי הברקה שתתאים "בול" למצב המורכב!
אם אני אמצא הכשרה מקצועית "לייעוץ זוגי"
שמתמחה במשברים
כשהבעל לא נוכח בתהליך,
זה פשוט יפתור לי את כל הבעיות בזוגיות
כי אני אדע איך לטפל במצב שלי,
ולא אצטרך להתבייש בפני מטפלים
שיכולים להכיר מישהו מהקרובים אלי...